Psysite

https://alaxon.co.il/article/הכי-חשוב-בלתי-נראה/?fbclid=IwAR1YPFSzSDZ0xNn_3Lh4P0uYGjRgxqNW4xLnGSgdo3VrqkY0wL8Zq_RPtpw
מאמר חדש שלי ב״אלכסון״:

״התקף״ חרדה, ״גל״ דיכאון, ״צורך שלא ניתן לעמוד בפניו״ – בכל אלו רואה הפסיכואנליטיקאי תומס ה. אוגדן דוגמא לאיכות חווייתית לא-אישית. דברים שקורים לי שאינם מורגשים כ״היות אני״. במצב כזה חוויות פנימיות מורגשות כאילו הפעילו אותנו מבחוץ, בדומה למריונטה.

המושג ״ראיפיקציה״ מתאר התייחסות לרעיון מופשט כאילו היה עצם קונקרטי. המשפט ״הכעס התעצם בתוכי עד שהתפוצצתי״ מתאר משהו שאינו אני שהלך וגדל עד שנגרמה התפוצצות, מבלי לתפוס את עצמנו כסוכנים פעילים ביחס לרגשותינו ולהתנהגותנו.

השיח הפסיכיאטרי העכשווי מעודד הגדרת חוויות מנטליות באמצעות מונחי אבחנה רפואיים שמעצם טיבם, הם נעדרי סובייקטיביות. בהתאם לכך, רבים מצפים להסיר בטיפול את ״הנגע״ ללא מעורבותם הפעילה, כשם שניתוח או תרופה מסלקים תחושת חולי פיזי.

הספר ״פליישמן בצרות״ משתמש ב״חומר האפל״ הפיזיקלי, ישות שמסבירה את רוב התופעות הכבידתיות ביקום למרות שהיא מופשטת, כמטפורה לדיון האנושי ברגשות.

התעלומה הבלשית בספר – מיהו הפליישמן שנתון בצרה, מה קרה לו ולמה - הולכת ומתבררת כמופשטת וסובייקטיבית. האם העובדה ש״לא רואים דווקא את הדבר הכי חשוב״ היא מרגשת ומלהיבה, או ש״אי-אפשר להחליט שמשהו קיים רק כי הכל מגיב אליו, ולנסות לתת לו שם ולקוות שזה נכון״?

הכי חשוב, בלתי נראה – אלכסון הנה הם באים: ״התקף״ חרדה, ״גל״ דיכאון, ״צורך״ בולעני שלא ניתן לעמוד בפניו - לזלול, לצרוך סמים, להסתכן פיזית. בכל אלו רואה הפסיכואנליטיקאי תומס ה. אוגדן דוגמאות ל״איכוי....

מה הקשר בין זוגיות ההורים לסקרנות הילד ורצונו לדעת, ואפילו ליכולות החשיבה והלמידה שלו? פוסט חדש בבלוג שלי

סקרנות, הורים, אהבה, והדחף לדעת איך קשורות התפתחות הסקרנות והחשיבה ליחסים בין ההורים? ידוע כמה חשובה האהבה שמקבל הילד, אך התפתחות החשיבה, קשורה גם ליחסים בין ההורים

מאמר חדש שלי ב״פסיכולוגיה עברית״, על ספרו היפה של יורם מלצר ״כמה שזה לוקח״: עם דיון על רצף, נתק, נפרדות ומובחנות ומושגי הסזורה ומיתוס הנסירה (שאקטואלי גם לחגי תשרי ולנפרדות של שנה מרעותה).

מחשבות על הספר ״כמה שזה לוקח״ מאת יורם מלצר | יעלה ורטהיים בספר ״כמה שזה לוקח״ (מאת יורם מלצר, הוצאת ״פרדס״, 2020) נשלח הגיבור אורי שפירא, מרצה לעברית באוניברסיטה סקנדינבית, לחפש את אביו, שנעלם בארץ דרום-אמריקאית...

״השלווה אינה יודעת ללחום את מלחמתה... לעמוד תמיד על המשמר, זהו מחיר החופש״, כתב ויניקוט על הקשר שבין חירום לחירות.
פרוץ סגר הקורונה החזיר אותי לכתיבתו העשירה על חופש ודמוקרטיה, וגם לדברי פרויד על מנהיג, המון ואינדבידואליות.
על הקשר שבין היכולת לעמוד במצבי חירום, לבין היכולת להיות במגע עם עקרונות החופש, היצירתיות, הדמוקרטיה ועם עצם היכולת לחשוב ולהתבטא: מאמר חדש שלי שעלה היום ב״אלכסון״

מלחמת השלווה – אלכסון הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט עסק בתנאים שמאפשרים התפתחות רגשית בריאה של הפרט. אך בדומה לפרויד, אבי הפסיכואנליזה, גם הוא לא התעלם משאלות חברתיות, ומהקשר שבין הדינמי...