OR-LI

כואבת שנה של העדר הנוכחות הגדולה שלך אחי האהוב. כמו שביקשת יצירותיך מוצגות בתערוכה בגלריה כנפיים, שם עבדת ולמדת במגוון תחומים. מוצגות בכבוד ובהערכה לדרכך כאמן רב תחומי. כאדם יצירתי פעלת במגוון תחומים: פיסול, ציור, כתיבה, אנימציה. מי שזכה להכיר אותך זוכר בוודאי את הרישומים הרבים שיצרת, הסתובבת בעולם הזה תמיד עם מחברת ציור ועט, רושם כל מה שרואות עינך. זו היתה דרכך לדבר ולבטא אותך. זו היתה דרכך למצוא משמעות והנאה בחיים של סבל נפשי גדול. מתרגשת מאוד לקראת התערוכה ומזמינה את כל מי שהכיר אותך וכל מי שרוצה להכיר אותך ואמנים מצויינים אחרים להגיע לגלריה כנפיים ביפו.

התערוכה נקודת אחיזה נערכת כציון שנה למותו של אייל רפפורט חברינו, אמן כנפיים, אדם וצייר שדמותו יושב ואוחז בלוק רישום ועפרון, עט או צבע, תר בעיניו אחר נושא לצייר, נשארה עמוק בזכרון של מי שהכירו. אייל נהג גם לפסל, בחימר ולכתוב.
האופי של עבודותיו בעפרון, בעט וגם ציוריו הציבעוניים, ניכרים ברוח הרישום הקווי, האישי האינטנסיבי. בקצב רוטט ובזרימה. ציוריו נאחזו במרחב הרישום גם כשצייר בצבעים. אבחנה זו הולידה תערוכה העוסקת במקרי הגבול - בנקודת האחיזה של הצבע ברישום ושל הרישום בצבע.

משתתפים: אייל רפפורט I דורון פישביין I טובה אלדד I בועז עופר
יאיר פרץ I מתייה אורן I גילעד פיאנקו

אוצר: גיל גורן

#כנפייםבשבילהאמנות #סלוןלאמנותכנפיים #אמנותישראלית

אתמול חקרתי את המחשבה: "אני צריכה להזמין אנשים לסדנה" הייתי בטוחה שזו האמת, עד שנשאלתי האם אני יודעת בוודאות? ואז שמתי לב שבסדנאות הקודמות אנשים הגיעו, כשהם הגיעו ולא בגלל שהזמנתי אותם, חלק באו למרות שלא הזמנתי אותם...אז לא, אני לא יודעת בוודאות. כשנשאלתי איך אני מגיבה כשאני מאמינה למחשבה הזו? הבחנתי שאני לחוצה, כעוסה, מחפשת תירוצים, מעמיסה על עצמי, שופטת את עצמי. ובעיקר חסרת סבלנות לעצמי ולאחרים. יש לי מועקה בלב וחנק בגרון, עולות לי מחשבות נוספות כמו: אף אחד לא יבוא לסדנה, בשביל מה אני צריכה את זה, והלחץ מתגבר והולך ככל שהסדנה מתקרבת. ראיתי בברור שהמחשבה הזו לא עובדת בשבילי. התבוננתי מי אהיה בלעדיה. אהבתי מה שראיתי, נרגעתי. הלכתי להיפוך הגמור של המחשבה: אני לא צריכה להזמין אנשים לסדנה. ראיתי שזה נכון כי הזמנתי כבר אנשים, אנשים נענו ובאו, ומי שבא הפעם ובפעמים קודמות יודע מדוע הוא בא. ההזמנה שלי הייתה רק תזכורת שזה הדבר עבורו שנכון לעשותו כעת. בהיפוך התפקידים חקרתי את ההיפוך: אנשים צריכים להזמין אותי לסדנה, ומיד נזכרתי בשיחה המרגשת שהייתה לי עם חברתי הטובה עדה, סיפרתי לה על הקורס והיא מיד התלהבה וראתה את ההזדמנות לטפל במחשבות מגבילות בחייה. השיחה הזו ושיחות אחרות מחזירות אותי מיד לתרומה ולאהבה שבשיטת העבודה. וההיפוך האחרון הוא ההיפוך לעצמי, אני צריכה להזמין אותי לסדנה. באמת להתחייב, להיות בה בכל מאודי, וכתיבת הסטטוס הזה היא חלק מההזמנה שלי לעצמי. ותודה לניב הדרי שאפשר אותי ואפשר לי.

בבוקר שאחרי ערב הכרות מרגש כל כך עם עבודתה של ביירון קייטי בהשתתפות נשים מדהימות ומרגשות, שמחה על הכרותי עם שיטת העבודה, ועל הלב הפתוח שהיא מאפשרת לי לכל אדם וסיטואציה . מוזמנים לפתוח את לבכם ביום ראשון הקרוב מתחילים קורס יסודות העבודה. לפרטים: אורלי 0528771008