5IVE UX

עקביות ודיזיין סיסטם הם כלים ולא מטרה.

לפעמים אנחנו קצת שוכחים את זה והופכים את היוצרות, ואז כשמגיע הרגע שבו יש צורך אמיתי לשבור את הדיזיין סיסטם אנחנו טועים ובוחרים בעקביות על פני המטרה האמיתית - בהירות.

לימדו אותנו שעיצוב טוב נשען חזק על עקביות, כי כשהעיצוב עקבי המשתמש לא צריך ללמוד מחדש איך להשתמש בכל מסך או כפתור, והחוויה הופכת לאינטואיטיבית, חלקה ומעוררת אמון.

אבל כשמקדשים את העקביות בצורה עיוורת, המטרה העיקרית שלנו כמאפיינים מתפספסת. המטרה מספר אחת שלנו היא לא לבנות מוזיאון של אסתטיקה סימטרית, אלא לגרום למשתמש להבין תוך שבריר שנייה את הקונספט של הסיטואציה הדיגיטלית שבה הוא נמצא.

תחשבו לדוגמא על משתמש שעובר מאזור של דפדוף פסיבי לאזור קריטי שדורש קשב שיא. אם המסך החדש נראה בדיוק אותו דבר, אנחנו מקשים על המשתמש לקלוט שמשהו השתנה. הוא עלול להמשיך לפעול באותו אוטומט, להתבלבל, לטעות, או אפילו לנטוש את המערכת.

כדי "להעיר" אותו ולהחזיר לו את תחושת השליטה, אנחנו חייבים לייצר שינוי קונספטואלי ברור. ולפעמים, השינוי הזה דורש מאיתנו לגלות אומץ ולשבור את החוקים של עצמנו. לגרום לממשק "לדבר" בצורה שונה, להשתמש באלמנט שלא מופיע באף מקום אחר, פשוט כי בסיטואציה הספציפית הזו - זה מה שימנע טעות.

בסופו של דבר, אם בשביל שהיוזר יבין איפה הוא נמצא ומה הוא צריך לעשות אתם חייבים ללכת נגד הדיזיין סיסטם - תלכו נגדו. המשתמשים אולי לא ידעו להסביר מה עשיתם, אבל הם לחלוטין יודו לכם על זה.