FPF-Israel Tech Policy Institute

תיקון מס’ 13 לחוק הגנת הפרטיות ייכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025, ועמו שינוי מהותי במסגרות הרגולציה על עיבוד מידע אישי בישראל.

לרגל כניסתו לתוקף, החלטנו ב-FPF ישראל (המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה) לערוך סדרת ראיונות של עו"ד רבקי דב"ש, עמיתה בכירה במכון, עם דמויות מפתח מהזירה המשפטית, הציבורית והמקצועית, שיציגו את התיקון מזוויות שונות.

הראיון הראשון בסדרה הוא עם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, חה"כ עו"ד שמחה רוטמן, שעמד בלב תהליך החקיקה. הוועדה שבראשותו הובילה שינויים מהותיים בנוסח שהוגש על ידי הממשלה, ובשיחה עמו הוא משתף את נקודת מבטו כמחוקק – על מטרות התיקון, העקרונות שעמדו לנגד עיני הוועדה והמהלכים המרכזיים שנעשו בדרך לאישורו.

לצפיה בראיון מוזמנים להיכנס לקישור הבא - https://bit.ly/4lYrrYH

למעוניינים/ות בהיכרות מקיפה עם עיקרי התיקון, אנו מזמינים לעיין גם בסקירה המלאה שכתבה עו"ד דב"ש, המציגה את עיקרי השינויים בשפה ברורה ונגישה בקישור הבא - https://bit.ly/4lb5Awc

עקבו אחרינו כדי לצפות בראיונות הבאים בסדרה – עם אנשי מפתח נוספים שיעניקו תובנות ייחודיות על תיקון 13 ועל השלכותיו המעשיות.

רבקי דב"ש יועצת ומרצה - שקיפות וממשל
שמחה רוטמן - Simcha Rothman

המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה הצטרף לעמדת מומחים רבים מתחום הפרטיות, כמו גם לעמדת הרשות להגנת הפרטיות ולעמדת הממונה על יישומים ביומטריים, שאין מקום להאריך את הוראת השעה המשמרת מאגר טביעות אצבע של כל אזרחי מדינת ישראל, ללא הסכמתם.

במה דברים אמורים?
ב-2017 החליטה הממשלה, לאחר תקופת פיילוט כי אין מקום לשמור באופן קטגורי את כל טביעות האצבע של אזרחי מדינת ישראל. ההחלטה הגיעה בעקבות ההבנה שהסיכון במאגר כאמור עולה על התועלות שבו.
ואז הגיע ה-7/10.
בעקבות האירועים הדרמטיים, החליטה ממשלת ישראל לקבוע בהוראת שעה (הוראות זמניות) את הדברים הבאים –
1. משרד הפנים יחזור לשמור טביעות אצבע במאגר מרכזי אחד, ללא יכולת להתנגד לשמירת מידע כאמור;
2. תנתן אפשרות לגופים שונים לקבל גישה למאגר לצורך זיהוי או אימות של גופה, נעדר או שבוי.
הוראות אלו התארכו מעת לעת מתוך צורך שבתחילת הלחימה היה אקוטי והכרחי. אולם, עם הזמן, ועל פי עדות הגורמים המקצועיים, הצורך הלך ופחת והפך למקרים בודדים בלבד כבר מספר שבועות לאחר הטבח.
מכאן עולה הצורך לבקש הארכה נוספת להחזיק מאגר טביעות אצבע של כל אזרחי מדינת ישראל.

אבל מה הבעיה?
נתחיל בזה שבמקום בו הרשות מעוניינת לאסוף מידע על אזרחים, ולשמור אותו, עליה להצדיק את הצורך באיסוף מידע כאמור.
מתוך הבנה שאף מאגר אינו חסין לעולם, טוב שישראל לא תייצר את הסיכון על ידי איסוף המידע ושמירתו במקום בו הצורך כבר אינו קיים.
ונזכיר את נקודת המוצא – קודם השביעי לאוקטובר היתה הסכמה כללית כי הנזק ממאגר כאמור עולה על התועלת. זו הסיבה שמראש המדינה קיבלה את ההחלטה ב-2017 להפסיק עם אגירת טביעות האצבע, ואף הגדילה לעשות והורתה למחוק את המאגר שנוצר.
אנחנו עדיין בימים קשים, אבל היכן שניתן לחזור לשגרה – נכון לעשות זאת.
הדברים אמורים גם באיסוף מידע רגיש שלא לצורך.
קישור למכתב של מומחי הפרטיות עליהם חתומה גם עו"ד רבקי דב"ש בשם המכון, כאן - https://bit.ly/3Wc0u9m

FPF-Israel Tech Policy Institute
רבקי דב"ש יועצת ומרצה - שקיפות וממשל
הרשות להגנת הפרטיות

המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה מזמין אתכם לוובינר בנושא:
זכויות נושא מידע – מפתח לחיזוק הפרטיות?

הוובינר יתקיים ב 9 בינואר 2025, בשעה 14:00

על מה נדבר?
אחד העקרונות המרכזיים בחקיקת הגנת המידע האישי הוא שליטת נושא המידע בניהול המידע עליו. הסכמה לשימוש במידע היא כלי בסיסי, אך בעולם של יכולות עיבוד מתקדמות, הסכמה מודעת בלבד כבר אינה מספקת. כאן נכנסות לתמונה זכויות נושא המידע, שהתפתחו כחלק מדיני הגנת הפרטיות.
בוובינר זה נבחן את היקף זכויות נושא המידע בדין הישראלי, ונשווה אותן לזכויות המעוגנות ב-GDPR האירופי וב-CCPA הקליפורני.
בנוסף, נדון בשאלה האם מימוש זכויות אלו תורם בפועל להגברת הפרטיות של גופים המעבדים מידע אישי?

הדוברות:
- עו”ד לירון מאוטנר-לוגסי | ראש אשכול פרטיות ומידע, ייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים
- עו”ד אודיה קגן | שותפה וראש תחום אכיפת פרטיות ופרטיות בינלאומית,
Fox Rotschild
- עו”ד דנה יפה | הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר, האוניברסיטה העברית בירושלים

מנחה:
רבקי דב"ש יועצת ומרצה - שקיפות וממשל | עמיתה בכירה במכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה

ההשתתפות ללא עלות, אך מחייבת הרשמה כאן - https://bit.ly/4gvrSXI

מצפות לראותכם!

רבקי דב"ש יועצת ומרצה - שקיפות וממשל, Odia Kagan
משרד המשפטים, The Hebrew University of Jerusalem
Fox Rothschild LLP