Amit Trainin

״הותר לקוות״- גרסת סוכות.
אותו השולחן, אותו הכסא, אותה התפילה.
מרגיש קרוב מתמיד.
אסור שיתפספס.
חג שמח

בימים של כעס, יאוש, תסכול ומחאה קשה לחשוב על משהו אחר לעלות בפייד. אבל גם ללב ולנשמה מגיע רגע לנוח ולאסוף כוחות כי עוד נזדקק להם.
כזו מנוחה בדיוק מציעה תערוכת האיור היפה "מבט" שתפתח ביום שישי הקרוב 21.3 ב11:00 גלריית "אילו" בטבעון. בפתיחה אקח חלק באירוע "359" בו חמשה מאיירים.ות מספרים על פרויקטים שנגנזו או לא ראו אור ואני אספר על שני פרויקטים שלא צלחו בגלגולם המקורי ( ארומה, בעסתם חח) אבל קבלו הזדמנות שניה בהמשך החיים. במקביל לפתיחה, יתקיים יריד בו אמכור מיצירותי. בתערוכה אציג את הסדרה "השארתי מאחור, בית" שיצרתי בעקבות סיור קורע לב בקיבוץ בארי במאי האחרון .
מוזמנים ומוזמנות.

אתמול בשיעור איור בשנה ב בצלאל פתחתי את השיעור במילות פרידה מקורין אלאל הנהדרת כשברקע מתנגן השיר ״ אנטרטיקה״ ואז הקראתי את הספר הנפלא ״ להתראות באנטרטיקה״ שכתבה נורית זרחי ואיירה בתיה קולטון ( ללא קשר לשיר) . השעור שלעצמו התמקד באיך מקום, זמן ותרבות משפיעים על סגנון אמנותי. חשבתי על זה שקורין אלאל דווקא דוגמא הפוכה לזו שהביאה את הקול והצבע המיוחד שלה ממחוזות אחרים ולמרות שנתפסה כאלטרנטיבה בהתחלה, הפכו השירים הנהדרים שלה לסמל לישראליות ואהבת המיינסטרים. אנחנו, הקהל, התאמנו את עצמנו אליה, היא בקוליות האותנטית שלה תמיד היתה שם שייכת לא שייכת והכי מוערכת .
לגמרי זן נדיר.

#מהעםהחטופים