Anima PerforMentality

אנחנו מאוד אוהבים לחפש שינוי במקום שאפשר למדוד אותו, לקנות אותו, למרוח אותו, לבלוע אותו, להחזיק אותו ביד.
עוד תוסף. עוד ויטמין. עוד קרם. עוד ספר. עוד מכשיר. עוד פתרון מבחוץ שייתן לנו תחושה שאנחנו עושים משהו.

ולפעמים באמת צריך את הדברים האלה. אני לא נגד הגוף, לא נגד בריאות, לא נגד שיפור פיזי.
אבל אם בפנים אני עדיין סוחבת כעס ישן, ריב שלא נסגר, פחד שלא הסתכלתי עליו, דפוס שחוזר על עצמו, או דרך חשיבה שמצמצמת אותי — שום דבר מבחוץ לא באמת יזיז את האנרגיה שלי קדימה.
הוא רק ישפר את הגרסה המוגבלת שאני כבר חיה בתוכה.
שינוי אמיתי לא מתחיל בעוד משהו לקנות. הוא מתחיל ברגע שבו אני מפסיקה לברוח פנימה דרך דברים חיצוניים, ומסכימה להתבונן.

לא לתקן את עצמי.
אני לא אומרת להפוך את כל החיים ולפתוח בכוח כל פצע.
רק לראות מה אני עדיין סוחבת, מה כבר לא משרת אותי, ומה הגיע הזמן לשחרר.

ככל שאני מפשטת — אני מתקרבת לאמת.
וכשאני מתקרבת לאמת, משהו בי סוף סוף מתחיל לזוז.