Ayin Tova Productions

טריילר לסרט "שעות קבלה"

שנת הלימודים נפתחת. יש לכם בבית הספר שלכם, ביישוב שלכם, בקהילה שלכם בנים שעולים לכיתה ח'? עוד מעט יתחיל רישום ומבחני כניסה לישיבות תיכוניות. יותר חשוב מאיפה כל אחד ילמד הוא ההרגשה, הגישה וראייה הנכונה של כל התהליך - מההתחלתו ועד סופו. הרבה פעמים בנים שחווים דחייה מישיבות רואים את זה כמשקף עליהם, על היכולות שלהם, על המהות... ההורים גם לא תמיד יודעים איך לדבר איתם על זה. מגישה לכם טריילר לסרט קצר "שעות קבלה" על ילד שניסה להתקבל לישיבה ודחו אותו. הסרט עלילתי, אבל אין ספק שמשקף מציאות. מוזמנים לפנות ולארגן הקרנה בקהילה או בבית הספר שלכם.. אשמח להיות בקשר, לאה.
0525911784 [email protected]

The new school year is upon us. Our children are returning to school and those with boys (and girls) in 8th grade are preparing to apply to yeshiva high schools. And, at times, they don't get in. How our children deal with rejection is very much a result of how we present it to him. How we emphasize their self worth and how to put rejection into proportion. What they learn now will stay with them the rest of their lives. I'm happy to share the trailer of my short film "Shaot Kabbalah" about rejection which is intended to lead to a discussion between children, their parents and their teachers about what is really important. Feel free to be in touch. English subtitles are available, Leah
[email protected]

לא מזמן הפקתי סרטון פרסומי על חוגי ספורט ומחול של בנות דתיות. הסרטון מבחינתי מאד מכבד ובא מרצון טוב לפרסם אבל בצורה שלא יפגע. תוך כדי ההפקה עלתה השאלה שתמיד עולה כאשר מפרסמים וידיאו או תמונות של בנות דתיות כשהן מתעסקות בתחומים שהן וההורים שלהן היו רוצים שיישאר "בין הבנות" ולפעמים "בין הבנות המוכרות". האם ניתן לצלם ולפרסם בלי להסתבך ובלי לפגוע?
ואני שואלת את עצמי (ואתכם) אם זה באמת עניין מגדרי\מגזרי. הרי, על פי חוק, יש בעיה בפרסום תמונות ווידיאו של כל קטין בלי אישור ממנו ומההורים. זה משהו שמעניין כל מי שמפיק סרט שיש בו שחקנים מתחת לגיל 18.
בחור אמריקאי, שבעצמו פרסם חומרים שהוא הרגיש צורך לפרסם בהיותו עובד פרילנס של המוסד האמריקאי,בשם Edward Snowden, פעם אמר:
"A child born today will grow up with no conception of privacy at all. They’ll never know what it means to have a private moment to themselves, an unrecorded, unanalyzed thought. That’s a problem because privacy matters. Privacy is what allows us to determine who we are, and who
we want to be"
ומצד שני, קשה לפרסם עם וידיאו שלא מראה פנים (לרוב) ולא מראה תנועה מלאה בפעולות ספורט. הנושא הזה מאד מעניין כי יש הרגשה, לפחות בציבור הדתי, שקצת דילגנו על העניין הזה. יש להקות של נשים, זמרות, ושחקניות שמבקשות, גם כשהן מוציאות דיסקים וגם כשהן מפרסמות את עצמן ביוטיוב או במדיה חברתית אחרת, שרק נשים יראו את הסרטון. אבל אין אפשרות לדעת באמת אם בקשתן כובדה. לדעתי, כמה שנשים יהיו יותר פעילות בתחומי הספורט, המחול, המוסיקה והתיאטרון, השאלה הזו תישאר כקוץ בעיני הציבור הדתי. וחשוב שנתחיל לחשוב הלאה - מה עושים?