Bconnected

את בסדר ילדה-אישה,
גם אם התעוררת הבוקר הפוכה,
גם אם השיער לא הסתדר כמו שרצית,
גם אם הרגשת כבדה ומסורבלת,
את בסדר,
גם אם את חסרת סבלנות,
גם אם התעצלת לצאת ל"משימות חשובות" ולא קידמת ענייניים,
גם אם הרמת את הקול למרות שהבטחת שלא תעשי זאת יותר.
את בסדר,
גם אם אכלת קצת ג'אנק ולא השקעת מחשבה ,
גם אם נפלת להרגל מגונה,
גם אם נסחפת לתוך שיחה ואיחרת שוב...
את בסדר,
גם אם אמרת לא או לא בא לי עכשיו,
גם אם לא מתחשק לך להקשיב,
גם אם היית ישירה וכנה.
את בסדר,
גם אם לא חייכת,
גם אם בכית והיית עצובה,
גם אם כל מי שרצית זה שיניחו לך לנפשך.
את בסדר,
ככה סתם,
בלי תוספות או עם
מה שעושה לך טוב...
את בסדר,
כי זה מי שאת כרגע,
וזה מה שאת מרגישה.
את בסדר,
כי את אנושית ומותר לך להתפרק,
בלי צורך להסביר.
את בסדר ,
כי מותר וחשוב ונכון לבחור בך.
את בסדר, אהובה.

21.07.2020

אלו זמנים מיוחדים
(שיכתבו עוד בדפי ההיסטוריה)
ואנו חלק אינטגרלי מהתקופה הזאת.

ככל שעובר הזמן,
ואנו מתבוננים על מה שקורה בארץ ובעולם,
בין אם באירועים גלובליים או אישיים,
אפשר להבין יותר מתמיד,
את הצורך להקשבה לעצמנו וללב שלנו.
כשאין מי שמוביל ונוהג את הספינה הזאת כמו שצריך...
כשאין וודאות או יציבות חיצונית
אנו נדרשים להתחיל לסמוך על עצמנו יותר ויותר.

ככל שנתאמן ונחזק את שרירי השלווה והאיזון הפנימיים שלנו,
ונלמד להתבונן ופחות להזדהות עם מחשבות ורגשות שצפים מתוכנו,
או להגיב באותה צורה שהגבנו עד היום לאירועים חיצוניים,
(בין אם זה חוסר צדק, עוולה, חוסר הסכמה או ויכוח)
נלמד לנווט טוב יותר בבליל האינפורמציה,
ולדעת שמה שתמיד יישאר שלנו ויציב זו התודעה הפנימית.
אותה הבחירה איך להתבונן ואיך להגיב בלי לאבד את שיווי המשקל הפנימי,
בלי להצטרף לסערה הקיימת או לייצר עוד סחרחורת רגשית.

אין זה אומר לא לפעול כי אם לבחור בצורה שקולה מה הדרך הנכונה לנו,
מתוך מקום שמבין שכולנו עוברים תהליך אבולוציוני של שדרוג ושינוי,
אך לפניי כל חדש שצומח, הישן חייב להשתחרר.

כולנו נוסעים והנהגים בספינה הזאת בו זמנית,
נמצאים בלב הסערה,
וחשוב לשמור ולסמוך על עצמנו ואחד על השני בתוך ההתרחשויות.
למרות החששות, זוהי תקופה מרגשת מאד היסטורית ותרבותית,
שללא ספק תביא עמה התפתחויות ושינויים בתחומים רבים.

מסקרן ומפתיע לראות מה ימים יביאו...

מיום ליום שעובר אני מבינה שאפשר לייצר
את "גן העדן" הזה עלי אדמות כבר פה,
כאן ועכשיו.
לא צריך לחכות לטיול של שנה מסביב לעולם שבו נגשים את חלומנו או כל חלום אחר,
(ועד אז הכול בהמתנה...),
אפשר להביא עוד ועוד "חתיכות" מגן העדן האישי מהחלום הזה,
ליום יום.

לא צריך לחכות לחופשה,
כדי לראות טבע ונופים,
או כדי לקבל קצת שקט רוגע ושלווה,
אפשר כאן ועכשיו לצאת מהבית לפארקים לידנו, ולהתחבר לטבע הנהדר
או לייצר רגעים יזומים של שקט ושלווה במהלך היום.
אפשר לעשות פעילות גופנית יזומה,
כמו רכיבה על אופניים\הליכה או כל דבר אחר שכבר גורמים לנו פיזית להרגיש יותר חיים,
מאוזנים וחיוניים.
אפשר להסתכל על האנשים שאנחנו אוהבים, ולהעריך את קיומם בחיינו דרך מעשה טוב,
או מחמאה או סתם להרעיף אהבה.
אפשר לתרום ולדעת שעזרנו למישהו (שמכירים או לא) והעלנו לו חיוך ובאותה מידה הקללנו את המציאות שלנו ונפטרנו ממה שלא צריך יותר,
ואיזה נעימה וחמימה התחושה הזו שמתפשטת
כמו מסאז ללב שלנו.
אפשר לחפש היכן לעזור, לייצר שת"פ מתוך מחשבה על השכנים, חברים והקהילה בה אנו חיים שנותנים לנו סיפוק ומשמעות.
להתחיל את הקורס שרצית ללמוד, להפיק את האירוע שרצית, ולא לחכות שיקרה או מישהו יעשה בשבילנו.
אפשר להרים טלפון או לייצר מפגש לקפה, כי לצפות שזה יקרה ולהתאכזב כשזה לא קורה, זה להעביר את האחריות לאושר שלנו למישהו אחר....
רצית לפתח את העסק ומרוב משימות את לא יודעת איפה להתחיל, תתחילי ממשימה אחת ותתמקדי בה השבוע, ובשבוע הבא קחי משימה נוספת קטנה ותתמקדי בה.
צעדים קטנים, והופ כבר עשית הרבה בלי לשים לב...
רצית לייצר עוד הכנסה שימי פוסט ששואל על שת"פ, שוחחי עם מכרים כדי לקבל רעיונות, חפשי אנשים שמצליחים לעשות זאת...

ההמתנה, הציפייה והאכזבה מובילות לתחושת כישלון, קורבנות ואי יכולת, אך זו אשלייה.
הכול באמת בידיים שלנו.
כאן ועכשיו.
לא לשים את האנרגיה והפוקוס במה לא,
ובהתנגדות לו ,
אלא לייצר מה כן.
ככה פשוט.

לא צריך לברוח ולחפש את זה רחוק ואי שם בעתיד.
זה כבר כאן קיים במציאות הנוכחית.
רק צריך לפקוח את העיניים ולהכיר בכך.
לחיות ולנשום את זה לריאות.
לעשות וליצור את המציאות הזו,
ולבריאות!!!