Walkintlv

לפעמים העיר לא צריכה המצאה גדולה. היא צריכה שמישהו ישים מעבר חציה איפה שאנשים באמת הולכים, יסדר מדרכה שאנשים באמת משתמשים בה, או יוסיף צל במקום שכולם נתקעים בו כל יום.

אלה המקומות הכי מעניינים בעיניי: לא הפרויקטים הענקיים, אלא המקומות הקטנים שכולם כבר התרגלו שהם גרועים.

1006 נועד לאסוף בדיוק אותם. לראות איפה העיר מפספסת את היומיום של האנשים, ולהראות שאפשר לדמיין את זה אחרת.

ראיתם מקום כזה? תעלו אותו ל־1006.

לבקשת התושבים - 1006 גם בחיפה 🌊
מכירים מקום בעיר שממש צריך חזון חדש?
מדרכה חסומה, פח באמצע הנוף, צומת לא נעים, רחוב שיכול להיות הרבה יותר טוב?
תעלו תמונה ל־1006, תציעו שינוי קטן - ותראו איך המקום יכול להיראות אחרת.
מתחילים מסטלה מאריס, ממשיכים לכל חיפה.

כמה מאלפי האנשים שחוצים כאן ביום יודעים שרחוב הארבעה יכול להיראות אחרת לגמרי?
מוזמנים לדרג את החזון

בת ים היא כנראה הפספוס הכי גדול בגוש דן.

יש לה נתונים שכל עיר בעולם הייתה חולמת עליהם: היא מישורית, קומפקטית, יושבת על רצועת חוף מטריפה, וצמודה לתל אביב.
אבל איכשהו, כשאתה הולך בה היום, קשה שלא לתהות: למה זה נראה ככה?

למה עיר עם פוטנציאל כזה מרגישה לפעמים כמו שילוב בלתי נגמר של כבישים, פקקים ומדרכות צרות?

זה לא חייב להיות ככה.
בת ים בנויה לאופניים.

רשת אחת שתחבר הכל להכל: את השכונות למרכז העיר, את המרכז לים, ואת בת ים לתל אביב.

בעיר צפופה ושטוחה, שבה הכל כל כך קרוב, אופניים הם לא טרנד - הם תשתית הכרחית לחופש:

חופש להגיע לים בלי לחפש חניה.
חופש להגיע לרכבת בלי לחכות לאוטובוס מפוצץ.
חופש לילדים ולנוער לזוז בעיר לבד ובביטחון.
חופש לבחור לעקוף את הפקק בכל נסיעה קצרה.

בת ים יכולה להיות הריביירה של גוש דן.
אבל בשביל שזה יקרה, היא צריכה להפסיק לתכנן סביב הפקקים שלה, ולהתחיל לראות את עצמה כמו שהיא באמת: עיר חוף שקרובה להכל, ויכולה לתת לתושבים שלה הרבה יותר חופש לנוע.